אחד מחוקרי תופעת הסבל הגדולים ביותר בתולדות המין האנושי, חי בהודו לפני כאלפיים וחמש מאות שנה. שמו היה סידהרתא גוטאמה, האיש הידוע בכינויו הבודהה, "זה שהתעורר".
בדרשתו הראשונה "הדרשה על הנעת גלגלי הדהרמה", הצפין הבודהה בתוך ארבע אמיתות, הידועות גם כ"ארבע האמיתות הנאצלות", את כל המידע הדרוש בכדי להבין מהו הסבל, מהו המקור לסבל וכיצד עלינו להביסו.
באמת הנאצלה הרביעית שרטט הבודהה את דיוקנו של האדם הסובל.
האדם הסובל, קבע הבודהה, הוא זה שעדיין לא טיפח שלושה עיקריים: חכמה, יכולת מנטאלית ואורח חיים נכון.
אם כך, מהי החוכמה שעל האדם לטפח?
זוהי חוכמה הנשענת על הבנת הפער הקיים בין טבעה האמיתי של המציאות ובין מערכת הציפיות שיש לאדם ממנה. המציאות, אמר הבודהה, היא לא נעימה למשתמש, חסרת וודאות ובלתי נשלטת. ולעומת זאת, האדם דורש מן המציאות את ההיפך הגמור - האדם מצפה לחוש כל העת תחושות נעימות, לחוש וודאות ולהימצא תחת הרושם כי הוא שולט במהלך חייו.
הפער בין הרצוי והמצוי הוא מקור הסבל האנושי, קבע הבודהה, ועל האדם להבין, כי לעולם לא יוכל לשנות את טבעה של המציאות. יחד עם זאת, המפתח לגאולתו, טמון ביכולתו לשנות את מערכת ציפיותיו מן המציאות, כדבר האמרה: "אם אינך יכול לנצח אותה - הצטרף אליה".
בכדי לעשות כן, על האדם ללמוד כיצד לקבל בשוויון נפש תחושות גוף לא נעימות, כיצד לחיות בתנאי אי וודאות, וכיצד להרפות מהצורך התמידי הקיים בו, לכפות את שליטתו על המציאות.
לפיכך, מהי היכולת המנטאלית שעל האדם לטפח?
יכולתו המנטאלית של האדם נבנית משניים עיקריים, קבע הבודהה:
הראשון, טיפוח הכושר הנפשי - טיפוח הסבלנות, הריכוז והרגיעה ומציאת האיזון בניהם.
השני, פיתוח המודעות העצמית - פיתוח יכולת ההקשבה לגוף, לתחושות, למצבי הרוח השונים ולמגוון התגובות הרגשיות והמחשבתיות.
והאחרון, מהו אורח החיים שעל האדם לטפח?
אורח חיים נכון, קבע הבודהה, הוא כזה המשלב בין דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה.
דיבור נכון - הוא כזה הנמנע מגסויות, שקרים, רכילות ודיבור מיותר.
פעולה נכונה - היא כזו הנמנעת מהריגת כל יצור חי, גניבה, התנהגות מינית שאינה נאותה (שהייה עם יותר מבן/בת זוג אחד/ת בזמן נתון) ושתיית אלכוהול - שהיא כותרת למגוון סוגי ההתמכרות.
פרנסה נכונה - היא כזו שהעיסוק בה לא פוגע בנו, לא בזולת ולא בסביבה. מכירת משקאות חריפים, ציד וכריתת יערות הם מקצועות שכאלה.
דיוקן האדם הסובל אותו תיאר הבודהה עלול לטעת בנו ייאוש לא קטן אך יחד עם זאת תקווה לשינוי.
ייאוש, מכיוון שאנו רואים את הפער בין המצוי והרצוי.
ותקווה, מכוון שעלינו בלבד, ורק עלינו, מוטלת האחריות לשנות את תווי חיינו.
בדרשתו הראשונה "הדרשה על הנעת גלגלי הדהרמה", הצפין הבודהה בתוך ארבע אמיתות, הידועות גם כ"ארבע האמיתות הנאצלות", את כל המידע הדרוש בכדי להבין מהו הסבל, מהו המקור לסבל וכיצד עלינו להביסו.
באמת הנאצלה הרביעית שרטט הבודהה את דיוקנו של האדם הסובל.
האדם הסובל, קבע הבודהה, הוא זה שעדיין לא טיפח שלושה עיקריים: חכמה, יכולת מנטאלית ואורח חיים נכון.
אם כך, מהי החוכמה שעל האדם לטפח?
זוהי חוכמה הנשענת על הבנת הפער הקיים בין טבעה האמיתי של המציאות ובין מערכת הציפיות שיש לאדם ממנה. המציאות, אמר הבודהה, היא לא נעימה למשתמש, חסרת וודאות ובלתי נשלטת. ולעומת זאת, האדם דורש מן המציאות את ההיפך הגמור - האדם מצפה לחוש כל העת תחושות נעימות, לחוש וודאות ולהימצא תחת הרושם כי הוא שולט במהלך חייו.
הפער בין הרצוי והמצוי הוא מקור הסבל האנושי, קבע הבודהה, ועל האדם להבין, כי לעולם לא יוכל לשנות את טבעה של המציאות. יחד עם זאת, המפתח לגאולתו, טמון ביכולתו לשנות את מערכת ציפיותיו מן המציאות, כדבר האמרה: "אם אינך יכול לנצח אותה - הצטרף אליה".
בכדי לעשות כן, על האדם ללמוד כיצד לקבל בשוויון נפש תחושות גוף לא נעימות, כיצד לחיות בתנאי אי וודאות, וכיצד להרפות מהצורך התמידי הקיים בו, לכפות את שליטתו על המציאות.
לפיכך, מהי היכולת המנטאלית שעל האדם לטפח?
יכולתו המנטאלית של האדם נבנית משניים עיקריים, קבע הבודהה:
הראשון, טיפוח הכושר הנפשי - טיפוח הסבלנות, הריכוז והרגיעה ומציאת האיזון בניהם.
השני, פיתוח המודעות העצמית - פיתוח יכולת ההקשבה לגוף, לתחושות, למצבי הרוח השונים ולמגוון התגובות הרגשיות והמחשבתיות.
והאחרון, מהו אורח החיים שעל האדם לטפח?
אורח חיים נכון, קבע הבודהה, הוא כזה המשלב בין דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה.
דיבור נכון - הוא כזה הנמנע מגסויות, שקרים, רכילות ודיבור מיותר.
פעולה נכונה - היא כזו הנמנעת מהריגת כל יצור חי, גניבה, התנהגות מינית שאינה נאותה (שהייה עם יותר מבן/בת זוג אחד/ת בזמן נתון) ושתיית אלכוהול - שהיא כותרת למגוון סוגי ההתמכרות.
פרנסה נכונה - היא כזו שהעיסוק בה לא פוגע בנו, לא בזולת ולא בסביבה. מכירת משקאות חריפים, ציד וכריתת יערות הם מקצועות שכאלה.
דיוקן האדם הסובל אותו תיאר הבודהה עלול לטעת בנו ייאוש לא קטן אך יחד עם זאת תקווה לשינוי.
ייאוש, מכיוון שאנו רואים את הפער בין המצוי והרצוי.
ותקווה, מכוון שעלינו בלבד, ורק עלינו, מוטלת האחריות לשנות את תווי חיינו.
ערן גולדשטיין, Lic.Ac .
מטפל מוסמך ברפואה סינית .
תלמידו מזה שש שנים של הנזיר אג?אן עופר עדי.
מטפל בדיקור סיני, שיאצו, צמחי מרפא סיניים ואיזון תזונתי.
מתמחה בטיפול בביטויים גופניים הפורצים על רקע מתח נפשי ומשלב טיפול בין הרפואה הסינית המסורתית ובין הוראת הדהרמה - פסיכולוגיה בודהיסטית.
מטפל בקליניקה פרטית בתל מונד.
מרצה ומנחה סדנאות מודעות והעצמה אישית.
מחבר הספר: "ובחרת בחיים ? מדריך ידידותי לעבודה עם סבל", הוצאת גל.
דוא"ל: erangold@bezeqint.net
כתובת אתר הבית שלי: http://www.metaplim.co.il/EranGold
לעיון בספר "ובחרת בחיים": http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=8533
מטפל מוסמך ברפואה סינית .
תלמידו מזה שש שנים של הנזיר אג?אן עופר עדי.
מטפל בדיקור סיני, שיאצו, צמחי מרפא סיניים ואיזון תזונתי.
מתמחה בטיפול בביטויים גופניים הפורצים על רקע מתח נפשי ומשלב טיפול בין הרפואה הסינית המסורתית ובין הוראת הדהרמה - פסיכולוגיה בודהיסטית.
מטפל בקליניקה פרטית בתל מונד.
מרצה ומנחה סדנאות מודעות והעצמה אישית.
מחבר הספר: "ובחרת בחיים ? מדריך ידידותי לעבודה עם סבל", הוצאת גל.
דוא"ל: erangold@bezeqint.net
כתובת אתר הבית שלי: http://www.metaplim.co.il/EranGold
לעיון בספר "ובחרת בחיים": http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=8533